שנצא מעבדות לחירות- פסח 2009
שוב הגיע חג הפסח, שוב מתכנסים סביב השולחן ומקריאים את ההגדה, שוב מספרים על יציאת מצריים ועל משה שהלך במדבר 40 שנה ושוב חושבים על החירות שהגיעה בדמות ישיבת עם ישראל בארץ המובטחת.
והפעם אני רוצה להזמין אתכם לבדוק את העבדות האישית , את ההליכה במדבר האישית, את החירות האישית ואת הישיבה בארץ המובטחת הפרטית שלכם.
אם נסתכל על המושג עבדות נראה שיש בו אלמנטים של תלות, מובלות, שיעבוד, קורבנות, חוסר בחירה, הסרת אחריות, מסכנות ועוד....
ויש בו גם הרבה הגנה, בטחון, בהירות, מבניות, שקט ומידה של שלווה.
לא פעם אנחנו בוחרים בעבדות, שיעבוד, תלות, קל להתנהל שם, הכללים מוכרים, סיבה והתוצאה ידועים מראש, אין הפתעות. אני מסכנה, יש מי שמטפל בי, אני קורבן יש מי שמרחם עלי, אני תלויה יש תמיד את הצד השני שמזין. כל כולי שייכת למישהו או משהו אחר. לא רובצת עלי אחריות כלשהי, הרי המחילט/קובע/מנהיג הוא חיצוני.
בואו רגע נעצור ונחשוב באילו מצבים בחיים אתם מסירים אחריות, מעבירים פיקוד, הופכים לתלויים? תישארו רגע בעצירה הזו, בהתבוננות ונסו לדמיין את המצב הזה כאשר אתם בשליטה, האחריות עליכם ואתם מצליחים!
האם התחושה היא של חופש? מהול בפחד, בהססנות, בזהירות....
כדי לצאת לחופשי יש צורך בלקיחת אחריות- יש צורך בקבלת החלטה לעשות בחירה ולשאת בתוצאות.
החופש הוא הארץ המובטחת, לא כל בני ישראל הגיעו אליה, היו כאלה שנשרו בדרך, היו כאלה שהמסע היה ארוך ומפותל מדי עבורם, והיו גם כאלה שהאמינו בעצמם, ביכולות, במטרה והתמודדו עם המכשולים בדרך, לקחו אחריות ועשו בחירה.
בואו נבחר בפסח הזה לקחת אחריות ולשחרר עצמנו מכבלים של שיעבוד אחד! רק אחד! כדי שנצליח והוא יביא לנו גם את הבא בתור.
בואו נבחר הפסח הזה להניח לעימות אחד בצד, ניקח אחריות על החלק שלנו בו ונצא לחופשי במערכת היחסים הזאת.
בואו נחליט בפסח הזה לקבוע מטרה וללכת לקראתה בעיניים פקוחות ובעשיה מתמדת.
בואו נחליט בפסח הזה לרפד עצמנו ביקירים הכי קרובים לנו שיעזרו, יתמכו, ישתתפו ויחגגו איתנו את החופש לבחור!
חג שמח!!
רוצים לספר לי את סיפור יציאת מצריים שלכם? כאן 
