טיפ : האם אתה זוכר להשיב ולא להגיב?
השאלה הנפוצה ביותר שאני נשאלת לגבי טיפים לניהול קונפליקטים היא: איך ניתן לזכור את כל מה שאני לומד על הדרכים הטובות ביותר לניהול קונפליקט כאשר אני מוצא עצמי לכוד בתוך סיטואציה שלא ציפיתי לה, מפתיעה? לא מתוכננת? מלחיצה?
זו שאלה מצויינת באמת, והייתי רוצה לומר כי יש איזה מטה קסם או תשובה מוכנה לכך. יש לי כמה כיוונים שבדרך כלל עובדים עבורי, ויחד עם זאת אני מוצאת עצמי לעיתים נלכדת בתוך סיטואציה בה אני אומרת או עושה דברים שמעצימים את הקונפליקטים האישיים שלי יותר מאשר מנהלים או מפחיתים אותו. זה טבע האדם, לכן אני מאוד משתדלת, מאמצת את הטכניקות ולומדת לספור......
במשך הזמן , תוך כדי ניסוי ותהייה, למדתי והפנמתי שיטת חשיבה מסוימת שעוזרת לי במצבים מסוג זה ואני רוצה לחלוק אותם איתכם.
האסטרטגיות והטכניקות הטובות ביותר לניהול מוצלח של קונפליקטים דורשות איפוק עצמי, שליטה עצמית ועיבוד רגשי של הסיטואציה.
במציאות, כאשר אנחנו נקלעים למצב בלתי צפוי ולא מתוכנן, לוגיקה ושליטה רגשית עצמית הם לא העזרים הראשונים שיוצאים לעזרתנו .
ברגעי השיא או בלהט של רגע אנו פונים לעוצמת הרגשות יותר מאשר לחשיבה רציונלית.
חשיבה רגשית מובילה את התגובות שלנו לאירועים ולכן אנו בוחרים מילים והתנהגויות אשר למעשה מגבירות את רמת הקונפליקט ולא מרגיעות אותו או מנסות לפרק אותו.
אנחנו מרגישים נדחפים, אז אנחנו דוחפים! מרגישים מותקפים אז אנחנו מתקיפים! מרגישים תחת ביקורת אז אנחנו מבקרים חזרה!
אם מישהו היה שואל אותי בזמן רגוע, לא תחת קונפליקט ,מה לעשות ואיך להתנהג, אין ספק שהיתה לי תשובה נהדרת, מתאימה ובאמת טובה! אבל, בזמן שהרגש שולט ויש סכסוך של רצונות או דעות, אנחנו שוכחים את כל הטכניקות והאסטרטגיות שלמדנו בזמנים רגועים.
בואו נשאל את השאלה הראשונה בצורה אחרת, איך אנחנו יכולים להצליח לתחזק שליטה עצמית וחשיבה רציונאלית בסיטואציה טעונה רגשית?
התשובה: תזכורו להשיב ולא להגיב!
בפשטות, אם נזכור את ההבדל בין שתי מילים אלו, תגובה ותשובה, אין ספק שנצליח לנהל את הרגשות שלנו בצורה כזו שיובילו לתגובה מקדמת יותר מאשר מעצימה ויכוח. אין ספק שנהיה בשליטה ורציונלים יותר.
בואו רגע נגדיר את שתי המילים הללו:
להגיב
לפעול, להיות מושפע, לפעולבעקבות-, לפעול כנגד, לפעול כתוצאה מגירוי, לגמול, להחזיר, לענות, להיענות,לנקום
להשיב:
מענה, פתרון, חזרה, שיבה;
שימו לב שכאשר אנחנו מגיבים ישנה השפעה של משהו חיצוני, ישנה הדדיות עם עוד מישהו או משהו, כלומר כאשר אני מגיבה אני נותנת לאדם האחר להשפיע על מעשיי, על המילים שלי על ההתנהגות שלי. אנחנו מגיבים למילים שלו בהדדיות כלומר באותה צורה בה הם פנו אלינו.
אם ההתנהגות של האדם האחר נשמעה או הרגישה לנו לא מקובלת, ברגע תגובה גם ההתנהגות שלנו תקלט אצל האחר ככזו. במצב זה אנחנו נועלים עצמנו במעגל של התנהגות ותגובה 'רעה' אשר מחריפה את הקונפליקט ולא מנסה לפתור אותו.
תשובה לעומת זאת קוראת לנו להשתמש במילים (לא בשתיקות או הימנעות) בתשובה יש שימוש מושכל במילים, אפשרות בחירה של המילים, במילים אחרות ,ישנו סיכוי שנישאר מנוסמים יותר או נאמנים לערכים בהם אנחנו מאמינים ורוצים לקדם. כאשר אנחנו חושבים תשובה לעומת תגובה אנחנו ממקדים את המחשבות והאנרגיה שלנו בלנסות לפתור יותר מאשר בהחרפה של הקונפליקט.
כדי להדגיש את העניין אני רוצה להשתמש בדוגמה שקראתי אצל זיג זיגלר:
הרופא אמר שהיתה לי תגובה לתרופה ( קונוטציה שלילית)
הרופא אמר ש הגבתי לתרופה ( קונוטציה חיובית).
לכן, כאשר לקוחות שואלים אותי איך ניתן לשפר את התגובה שלי לקונפליקטים אני אומרת: חישבו במונחים של תשובה לעומת תגובה. אני מזמינה ומבקשת מהם לחשוב בכיוון חיובי יותר מאשר שלילי. חשיבה במונחים של תגובה בדרך כלל מתמקדת במשפטים קצרים או טכניקות להסיט את הכיוון מהקונפליקט. חשיבה במונחים של תשובה נותנת מרחב לעיבוד ו שיקוף של המצב אשר מוביל בהכרח לתשובה מחושבת, רציונאלית, ( לא רגשית) לסיטואציה. השינוי העדין מהמקום שאומר: איך אני צריך להגיב למצב הזה ל- איך אני רוצה להשיב למצב הזה מאפשר לנו להישאר יותר רגועים ובשליטה עצמית כאשר הקונפליקט פורץ.
קחו יום בחיים ושימו לב לסגנון ניהול הקונפליקט שלכם- אין לכם קונפליקט? לא קיים! כולנו נמצאים בקונפליקט זה או אחר, הפטנט הוא לצאת ממנו ברווח הדדי!
.jpg?id=3631089)
.jpg?id=3470443)
