|
הסיפור שלי, הסיפור שלו והסיפור שלנו
הנה אמת אחת מפתיעה לגבי מערכות יחסים.
כל תורת הנפש התאומה מושתת עליה. והיא מורגשת היטב בכאלו אשר מצליחות.
לכל אחד ואחת מאיתנו ישנו סיפור שאנו מספרים לעצמנו לגבי עצמנו, מערכות היחסים שלנו והחיים באופן כללי, סיפור שמתאר את חיינו באופן בו אנו רואים ו/או היינו רוצים לראות .
כאשר אנחנו נמשכים למישהו ומפתחים איתו מערכת יחסים, אם לידידות או למשהו יותר מעמיק ומחייב, אנחנו בעצם מגיבים לסיפור דומה או מוכר שאנו רואים באותו אדם אשר מתאים לסיפור שלנו.
לעיתים , בתחילת מערכות יחסים אנו שומעים את התיאור הבא: 'אני מרגיש שאני מכיר אותך כל חיי!', 'מצאתי נפש תאומה!' 'אנחנו עובדים באותם תדרים...' 'החשיבה שלנו דומה, הערכים דומים..'
אתה כזה מדהים!' אני באמת מחבב אותך!
כאשר אנו מוצאים עצמנו מתנסחים כך לגבי אדם אחר, כנראה שמצאנו מישהו אשר תואם את הסיפור שלנו במלואו או בחלקו.
כמובן שאין 100% התאמה אף פעם, וכאשר מדובר במערוכת יחסים,החריץ הקטן הזה מהווה את הפתח לקונפליקטים, התקלות בתקשורת, חוסר ההבנה, ציפיות לא ממומשות וכו'.
אז מגיע הזמן שאנחנו מוצאים עצמנו תוהים מה קרה לאותו אדם שהתאהבתי בו, שבחרתי בו לידיד, שהתחתנתי איתו?
הנה דוגמה:
מיכל ואלי נשואים כבר כמה שנים, יש להם 3 ילדים. בתחילת הקשר בינהם הם סיכמו כי מיכל תישאר בבית לגדל את הילדים ותפתח עסק קטן מהבית למס' שעות ביום ואלי יעבוד מחוץ לבית לפרנסת המשפחה, היה ברור שזה ידרוש מאלי שעות עבודה ארוכות והעדרויות מהבית.
ההחלטה התקבלה לאחר שיחה ארוכה, ובהבנה והסכמה הדדית.
במשך כמה שנים הסיפורים שלהם תאמו בצורה טובה, מיכל נשארה בבית, דאגה לילדים שהיו קטנים, פיתחה עסק קטן לכמה שעות בשבוע שנתן לה עיסוק והכנסה .
בראש שלה, היא עמדה בהתחייבות שלה לגבי הסיפור המשותף וכך גם אלי, הוא יצא לעבודה כל יום ופרנס את המשפחה בכבוד.
היה נראה שכל אחד מהם קיבל את מה שרצה. מה שהיה חשוב לו. הסיפורים תאמו!
לאט לאט, מצאה מיכל את עצמה מרגישה יותר ויותר תחושות של כעס, מרמור ורוגז כלפי העובדה שרוב דאגות הבית והטיפול בילדים נפלו עליה והיו באחריותה המלאה, היא התחילה להרגיש שהתפקיד שלקחה על עצמה הוא 24/7 כלומר כל הזמן, כל היום כולל בזמנים שאלי בבית.
במקרה שנוצר צורך לאחד הילדים- התשובה היתה תמיד מיכל!
היא התחילה להרגיש מחנק ורצון לקחת פסק זמן, לנשום קצת אויר נקי, בלי לדאוג למישהו!
התחושות האלו הצטברו, מיכל הרגישה מאוד לא נוח לבוא בטענות כלפי אלי, הרי זה היה ההסכם בינהם, והוא עומד בצד שלו.
כל פעם שניסתה לדבר ולהציף את הרגשות, משהו בבטן התכווץ ולא נתן לה מנוח ולבסוף נמנעה.
הנה נפער פתח, חריץ וקונפליקטים והתרחקות יכולים לחדור לשבש את הסיפור המשותף.
אם מיכל תיתן לתחושות האשמה שלה לשמור עליה בשקט לגבור ובכך תדכא את ההתנגדות שנוצרה אצלה למצב הקיים, הרגשות שלה לא ייעלמו, אלה ימצאו דרך לפרוץ החוצה בצורה סרקסטית, לא מתאימה, לא מנוהלת רגשית נכון ובסופם יעשו יותר נזק למערכת היחסים מאשר תועלת.
אלי הרי כלל לא מודע לכך שמיכל פיתחה התנגדות, הוא רק נוכח במצבים שהיא מתפרצת עליו ללא כל הסבר.
הנה כמה טיפים למיכל ולכל מי שמרגיש ש'הסיפור שלנו' כבר לא ממש משותף:
- תכירו בתחושות שלכם, תנו להן מקום! במקרה של מיכל היא מרגישה תסכול, עייפות ואשמה ומחליטה לא להמשיך להתעלם מהם.
- היו מאוד ברורים לגבי מה בדיוק אתם רוצים, מיכל רצתה להתחלק במטלות הבית והילדים עם אלי, וגם, רצתה קצת זמן אישי לעצמה.
- הדגישו את המקומות בהם הסיפורים שלכם עדיין משותפים וחופפים, מיכל מרגישה שהיא לרוב נהנית להיות בבית עם הילדים, היא גם מאוד אוהבת את אלי ומעריכה את מאמציו.
- תביעו את הרגשות והשאיפות ללא משפטי שיפוט והאשמה כך שהאדם השני יכול להישאר פתוח אליכם ולהתיחס ברמת צרכים ורגשות, היו ספציפיים, אל תדברו באופן כללי, העברת מסר בצורה ברורה ככל שניתן פותרת את רוב המחלוקות.
מיכל יכולה להציע לאלי ששניהם ישבו וימצאו יחד דרך בה היא תוכל לקבל קצת זמן לעצמה וגם הוא יקבל התיחסות לצרכיו.
- תקשיבו למה שיש לבן הזוג לומר על המצב מבלי להיכנס למגננה, יכול להיות שאלי מחפש דרך להיות יותר מעורב עם הילדים ותמיד חשב שמיכל מסתדרת ועל כן אין צורך.
- תנהלו מו"מ על איך אתם רוצים שהסיפור המשותף החדש יראה ואיך זה יחזק ויעמיק את הקשר בינכם.
אהבה מתחילה עם סיפורים דומים שמשתנים ומתפתחים עם הזמן, אל תחששו לעשות את השינויים הנדרשים כדי להמשיך להעצים ולטפח את מערכת היחסים שלכם.
ומה בקשר אליך?
האם יש משהו או מישהו בחייך שיש לו סיפור שפעם תאם לסיפור שלך ועכשיו הוא מקור לקונפליקט וחוסר נעימות?
מבחר אפשרויות אימון משפחתי, אימון זוגי, וייעוץ משפחתי או זוגי לבחירתכם כאן
|
.jpg?id=3631089)
.jpg?id=3470443)
