בוקר טוב חמודי! הולכים לגן!
בוקר טוב חמודי! הגיע הזמן לקום לגן! כך מתחיל לו עוד בוקר בהרבה בתים בהם יש ילדים בגיל גן.
אמא או אבא פותחים את דלת החדר של הפעוט, מזיזים וילון, מרימים תריס, מלטפים, מנשקים מנסים בעדינות וברוך להעיר את הילדון או הילדונת כדי להתחיל ים חדש!
לא רוצה!!!!! בוקע קול מתוך השמיכות, לא רוצהההההההההההההההה
בוא חמוד חייבים ללכת לגן!
אמא אני לא רוצה! די!!
בוא אני אעזור לך לקום, נתלבש ונלך לגן- אתה אוהב את הגן! החברים שלך שם מחכים לך לשחק!
לא רוצה!!!!!!! רוצה לישון!!!!
מכאן והלאה השיחה מאופיינת בטונים עצבניים, באיומים, בהבטחות בשכנועים וגם לעיתים בבכי!
איזה בוקר אתם אומרים לעצמכם! מלחמה להוציא אותו מהמיטה ולהביא אותו לגן כל בוקר!!!
הסיטואציות האלו גורמות לנו ההורים לתחושה מאוד לא נוחה, לתחושה של מיני מלחמה עם הילד דבר ראשון בבוקר, כשבעצם רצינו ללטף, לחבק ולהתחיל את היום בצורה ובתחושה נעימה.
הריבים האלו בבוקר במידה רבה משפיעים על התיפקוד שלנו במהלך כל היום בעבודה, בעסקים, בתקשורת עם בן הזוג וגם עם הילדים האחרים בבית.
השיחה הזו יכולה להתנהל עם פעוט בגיל שלוש ועם מתבגר בגיל 15 וההשפעה עלינו היא דומה!
תחושה של חוסר שליטה, כעס, 'מתיחת חבל', בדיקת גבולות, עצבים.
אז מה כדאי בכל זאת לעשות כדי לשפר את הבקרים שלנו :
הכנה מראש – ילד שמסרב לקום בבוקר לגן, מתנהג בצורה זו מסיבה כלשהי! יש מאחורי האימרה "לא בא לי" משהו, מתפקידנו לגלות מה הסיבה ולטפל בה.
v הסיבה יכולה להיות פשוט עייפות – אולי הוא ישן מעט מדי וקשה לו לקום בבוקר!
שימו לב שלעות השינה, ילדים בגיל צעיר חייבים לישון לפחות 9 שעות בלילה.
v הסיבה יכולה להיות שהוא מפתח תכונות של 'אדם לילה' – יש כאלה שמתפקדים מצויין בשעות הבוקר וכאלה שמתפקדים אך ורק בשעות הלילה , מעין שעון ביולוגי כזה שמתפתח ומלווה אותנו רוב חיינו.
במקרה כזה, אם יש אפשרות להתחיל את הבוקר מאוחר יותר, מעולה! אני יודעת שלרוב זה בלתי אפשרי כי גם אנחנו ממהרים לעבודה, אז להעיר את הילד יותר מוקדם ולתת לו את הזמן שלו להתארגן, לאט ובלי לחץ, יעשה את העבודה!
v הסיבה יכולה להיות משהו שקשור לגן , האם רב עם חבר? האם הגננת נעימה לו? מהו מעמדו בין הילדים? פעילויות שהוא אוהב או לא אוהב?
שיחה עם הילד אחר צהרים אחד, תוך כדי משחק באוירה נעימה ורגועה יכולה לחשוף המון מידע, חשוב להיות ערניים לתנודות בהתנהגות ובנימת הדיבור, פרמטרים שמסגירים המון!
במידה ואתם מגלים תחושה לא נוחה של הילד כלפי סיטואציה או אדם מסויים, לשוחח על כך, לטפל בעניין יחד עם הילד במידת האפשר או בידיעתו, כך אנחנו בונים מערכת יחסים המושתת על אמון וכבוד הדדי! מה שהילד שלנו מרגיש חשוב מספיק כדי שנתמודד ונטפל!
v הסיבה יכולה להיות משהו שקורה בדרך לגן – מוזר לחשוב על זה, אבל יש ילדים שמאוד סובלים מנסיעה בבוקר וינסו להימנע מכך.
גם במקרה הזה, כדאי לשוחח עם הילד, לבדוק אפשרויות נוספות, להעלות רעיונות, תתפלאו איזו מקוריות מסתתרת מתחת לערימת התלתלים הזו!
אם אנחנו נותנים תחושה לילד שהוא שותף להחלטה, ההתנגדות יורדת והבוקר הופך לנעים יותר!
v סיבה נוספת יכולה להיות- בדיקת גבולות בבית , זהו הגיל בו הילדים מתחילים להרגיש את העצמאות ואת היכולת ללחוץ על כמה כפתורים אצל ההורים, ברגע שמצאו כפתור טוב ועסיסי, הוא מאומץ ומטופל עד תום.
כאן אני מציעה הרבה הרבה סבלנות ואמונה בדרך שלכם. במידה ויש נושאים שלא ניתנים לויכוח או פשרה כגון חגירת חגורת בטיחות בנסיעה- עצבים של ברזל ושקט פנימי מאוד מועילים.
אז מה אמרנו? חמודי בוא תקום ונלך בכייף לגן היום!
רוצים לקרוא עוד על יחסי הורים ילדים? כאן
לבדיקת סוג האימון או הייעוץ המתאים עבורכם כאן
